מאת האוצרת מירי קרימולובסקי

 

יצירתה של הפסלת פאני קון היא ללא ספק יצירה שבבסיסה אהבה גדולה לדמות האדם.

קון מרבה לפסל אנשים בכלל ודמויות נשים בפרט. הבחירה שלה לעבוד בעיקר בחומר, מחזקת את האופי המיוחד של דמויותיה המשלבות בין המודרני, לשורשי,לראשוני, לעתיק. נדמה שהנשים שמפסלת קון צומחות מהאדמה, דמותן נעה לרוב בין המאורך הגבעולי, למאסיבי החזק, בין זה הצומח מן האדמה, לזה הנטוע בה לנצח.

בדומה לדמויות הפסל הבריטי הנרי מור, גם קון מחוברת לצורות גיאומטריות. דמות ה"אישה ארוכת צווא" שלה, מתחברת מאוד לדמויות הנשים ארוכות הצוואר של מודוליאני, אך בה בעת גם לפיסול קוביסטי. האף המאורך הזורם בצורה מסוגננת אל המצח, העין מעוגלת הגבה, כל אלה, רחוקים לחלוטין מפיסול ריאליסטי והם בעצם מהווים פיסול מסוגנן מאוד, בהשפעה של הקוביזם ותנועות פיסוליות אחרות בעידן המודרני.

 

פאני קון חיה ויוצרת בארץ, הפיסול בחומר בהחלט קשור קשר הדוק לארץ הזאת ולעברה הארכיאולוגי המרתק, אך יחד עם זאת, קון היא ללא ספק פסלת עם שורשים עמוקים בפיסול האירופי המודרניסטי.

אותו פסל של ה"אשה ארוכת צוואר" הוא כל כולו שיר הלל לסגנון וליופי האישה. השיער המוטה לצד אחד כמניפה, הצווארון הנראה ככנף ציפור המבקשת לעוף גבוה, החזה הנראה כמעט כלב שופע, עין אחת שהיא לא יותר מקו והשנייה המפוסלת בקפידה.

קון מצליחה להכניס בפסליה קצב מיוחד, קצב הנובע מהדיאלוג המעניין שהיא יוצרת בין הצורות המרובעות לבין המעוגלות, בין הנוקשה לרך.

בדומה למור המשתמש בקו המעוגל על מנת ליצור פיסול רב תנועה, גם קון מצליחה בעזרת קו פיסולי דינמי מאוד, ליצור דמויות "חיות ונושמות".

המשחק בין היש לאין, האופייני כל כך ליצירתו של מור, מופיע אף הוא בשלב מסוים בפסליה של קון והיא מצליחה ליצור סדרות שלמות של פסלים שבהם רב השיח בין החומר לריק, בונה יצירה אניגמטית מעניינת מאוד.

במעבר מיצירה בחומר אל יציקת הברונזה משכילה קון לא לאבד את הויטליות שאופיינית כל כך לפיסול בחומר.

דמות "האישה בכובע" שופעת תנועה, קווי השיער המודגשים 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now